חיים גליקסברג אם ובנה 1950 שמן על בד, 101*66 ס”מ

חיים גְלִיקְסְברג

חיים גליקסברג נולד ב-1904 בעיר פינסק שברוסיה הלבנה, למשפחת רבנים. אביו היה הרב שמעון יעקב הלוי גליקסברג, וסבו היה הרב מרדכי דוד אלפרט. הוא קיבל תחילה חינוך תורני ולאחר מכן למד בישיבה באודסה (1920-1924).  בתום לימודי הישיבה הוא ביקר במוסקבה ובביקור זה נחשף לראשונה לאמנות הציור.

ב-1925 הוא עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. בשנים הראשונות הוא עבד כפועל בנין וסולל כבישים לצד עיסוקו באמנות. התערוכה הראשונה של עבודותיו התקיימה בבית הספר למל בירושלים, ובה הציג ציורי נוף ודיוקנאות. בתקופה זו הוא הרבה להיפגש עם המשורר חיים נחמן ביאליק שהפך לימים לידידו הטוב. בשנת 1945 יצא לאור הספר “ביאליק יום יום” (הוצאת הקיבוץ המאוחד) –  פרי העבודה המשותפת של השניים.

השפה הציורית שלו הושפעה מהאימפרסיוניזם הצרפתי, ומלבד ציורי נוף ודיוקנאות הוא הרבה לצייר גם ציורי טבע דומם. גליקסברג מילא תפקידים ציבוריים רבים בזירת האמנות המקומית. הוא היה ממייסדי אגודת הציירים והפסלים וב-1931 הוא אף ייעץ למאיר דיזנגוף בדבר הקמת מוזיאון תל אביב. ב-1939 הוא זכה בפרס דיזנגוף על דיוקנו של חיים נחמן ביאליק וב-1956 זכה שוב בפרס דיזנגוף בזכות הציור “דומם”. בשנת 1958 הוא ייצג את ישראל בביאנלה של ונציה ובשנת 1941 היה חבר בחבר השופטים של פרס דיזנגוף. משנת 1930 ועד מותו הוא היה נשוי לדבורה (דובה) ולשניים נולדו שלוש בנות: רות אפשטיין, דליה דינר ובלה פינצ’וק. חיים גליקסברג נפטר בשנת 1970, בגיל 66. הוא נקבר בשדרת הסופרים והאמנים בבית העלמין קריית שאול. הוא הותיר אחריו את אשתו, בנותיו ונכדים.